מה שאנחנו קוראים לו חרדה הוא בעצם סידרה של התרחשויות פנימיות עליהן אנו מרגישים שאין לנו שליטה או הבנה. החוויה היא סובייקטיבית, פנימית לחלוטין, כאשר העולם מבחוץ נראה לנו כבלתי אפשרי להתמודדות.
טיפול בחרדה הוא מאוד רחב וקשור להרבה מעגלים ביניהם מצב חברתי, תקשורת בין אישית, מימוש היעוד האישי, תזונה, מצב האיברים הפנימים ועוד. במאמר הזה אני רוצה להציג את האפשרויות לעבודה אישית פנימית הנותנת קרקע יציבה ובסיסית לעבודה עם כל שאר המעגלים.
פיזיולוגיה במקום פסיכולוגיה
בשלב הראשון – עלינו לאזן את מערכת העצבים שלנו. כאשר מע׳ העצבים משופעלת יתר על המידה – אנו חווים את זה ישירות בגוף. מתחים וכיווצים באיזור הקיבה, החזה והפנים. הנשימה שלנו מתקצרת , כאילו קשה לנו להכניס אוויר. יש תחושה כללית של חוסר שקט.
במצב הזה – בו מערכת העצבים משופעלת, השכל הבריא לא עובד. אין אפשרות לעבוד בצורה מיטיבה עם מחשבות מאחר והקוגנציה מתפקדת בצורה נמוכה. לכן להגיד לעצמנו ״ הכל בסדר, תרגע״ או ״לחשוב חיובי״ לא תמיד עוזר . ( אלא אם כן אימנו את המערכת להגיב למנטרה הזו) .
בשלב הזה עלינו לעבוד ישירות עם הגוף והחושים על מנת להחזיר את המערכת למצב רגיעה ועירנות בריאה.
התבוננות החוצה, מגע מקרקע ותומך, חיבור לכח המשיכה, ריכוך השרירים העמוקים,האטה עדינה של הנשימה והתנועה, כל אלה הן תרגילים פשוטים העוזרים לגוף ולתודעה לחזור למרכז .
לאחר ומצאנו קרקע בטוחה יותר, בה אנחנו מרגישים יותר בטוחים בתוך גופינו, אפשר להתחיל לעבוד עם התודעה והגוף הרגשי.
להכיר את החרדה ולצמצם השפעתה עלינו
חרדה היא מערבולת לא נעימה של מחשבות שאנו שומעים, תמונות שאנו רואים ותחושות שאנו מרגישים. כולן תחת הקטגוריה של ״לא נעימים״. המחשבות יכולות להיות שליליות, התמונות הויזאוליות, גם אם הן כמעט בלתי נראות יהיו של חווית לא נעימות מהעבר או סיטואציות עתידיות. והתחושות יהיו מכווצות, כואבות באיזור הפנים,החזה,הבטן , הרגליים ויהיו קשורות לתערובת רגשות שונים כמו פחד, בילבול, כעס, חוסר אונים, תיסכול, ספק ועוד.
החרדה מתעצמת כאשר אנו לא מבחינים בכך, והמערכת הפנימית נכנסת לסחרחרה. מחשבות לא נעימות יוצרות תחושות לא נעימות שיוצרות עוד דמיונות לא נעימים שיוצרים מחשבות נוספות שמכווצות אותנו עוד יותר.
על מנת לפרום את הקשר שהפנימי שנוצר עלינו להתחיל לפתח יכולת פנימית של אבחנה ובהירות: כמה חזקות המחשבות?, איפה מופיעות התמונות?, איזה מן רגשות עולים עכשיו?, מה הצרכים שלי ברגע הזה? ועוד.
חשוב לציין כי הגישה מאוד חשובה.אם אני מנסה לפתור, לתקן, לשנות, להעיף מחשבות,רגשות או זיכרונות יווצר חיכוך פנימי, התנגדות פנימית אשר תביא להחרפת המצב. כאב*התנגדות = סבל. על כן הגישה שעלינו לטפח כאשר אנו מגיעים לפרום את החרדה היא של סקרנות, קבלה ופתיחות. גישה כזו מתפתחת עם הזמן כאשר אנחנו מתרגלים בחמלה, בתנועה רכה, ובסבלנות.
שלב נוסף בעבודה עם חרדה היא היכולת לטפח את הצד החיובי של הדברים: לשמוע טוב. לראות טוב. להרגיש טוב. אחרי שפרמנו קצת מהקשרים אנו יכולים לטפח מחשבות טובות ומזינות, לראות את עצמנו באור אחר ולהרגיש אחרת. במסורת המדיטציה אנו קוראים לכך ״לטפח את הטוב ולשמח את הלב״ .
התהליך הזה של איזון מערכת העצבים ופיתוח בהירות פנימית הוא תהליך מדיטטיבי שיכול להעשות בתנועה, בישיבה או אפילו בשכיבה. אם יש לנו את הכלים, הטכניקות והמיומנות אנו יכולים לעשות זאת בעצמנו. תמיד טוב שיש שיהיה עימנו מדריך מנוסה שיכול להאיר לנו את הדרך שלפעמים נראת מסובכת ולא ברורה.
אך חרדה היא לא גזרה משמיים ובהחלט משהו שאפשר להפוך לנגיש לעבודה. אנו תמיד משתנים, ועם ידיים טובות אנו יכולים לעצב את עצמנו מחדש.