בשנים האחרונות הפופולריות של תרגולי מדיטציה במערב הולכת וגדלה. נראה כי אפשר למצוא מדיטציה בכל מקום והנגישות לכך עולה : מהמשרדים של גוגל, לבתי הספר היסודיים או סתם ביוטיוב או באפליקציה.
לא עוד מדיטציה היא נחלתם של רוחניים, מוארים ונזירים מתבודדים אלא כעת נגישה היא לכולם ככלי לשיפור היכולת הקוגניטיבית והרגשית של כל אדם שמחפש שקט, נחת ומשמעות בחייו.
מספר עשורים עברו מהרגע שהמדיטציה הגיעה למערב מהרי ההימלאיה הישר לתוך מעבדות האוניברסיטה שבארה״ב. כיום ישנם מחקרים רבים המראים את יעילותה של המדיטציה בתחומים שונים – יותר מיקוד, יותר רגיעה, יותר בהירות, איזון ריגשי ועוד.
המדיטציה מציעה לך להיות במיטבך ואף יותר מזה.
כמו תרופה שמרפאת הכל. ומי לא יקח הצעה שכזו ?
עם זאת, עקב יכולתה של המדיטציה לחדור עמוק לתוך מערכת העצבים, המוח והנשמה, בדרך נתקלים גם באורחים שאינם צפויים, וגם לא תמיד קרואים.
מתחים גופניים מוגברים, הצפה רגשית, זכרונות כואבים, קוצר נשימה, בילבול, חוסר התמצאות במרחב ואף דיסוציאציה (מצב בו יש נתק בין הגוף, הרגש והתחושות) . סימנים גופניים ונפשיים שלא היינו מקשרים לתרגול מדיטציה אך הם יכולים לעלות ולהופיע בזמן התרגול.
איך יכול להיות שדבר נפלא כמו מדיטציה יכול לגרום למצבים כל כך לא נעימים ?
למדיטציה אנו מגיעים עם הגנים שלנו, עם מערכת העצבים הייחודית שלנו ובעיקר עם סיפורי העבר האישי שלנו. עבר שעדיין חי בתוך תאי גופנו, וצובע את המציאות העכשווית שלנו כל הזמן.
בד״כ אנו מקשרים טראומה ללוחמים שחזרו מהקרב או למישהי\ו שעבר התעללות או תקיפה בעברו. אך טראומה יכולה להיגרם גם מאירועים שכיחים שבד״כ אנו לא לוקחים בחשבון כמו תאונת רכב, תאונת רכיבה, פטירה של קרוב משפחה, ניתוח, להיות נוכחים בשוד, באלימות ואפילו צפייה בחדשות מזעזעות.
״ טראומה יכולה להיגרם מכל אירוע מלחיץ במיוחד המשאיר בנו תחושת חוסר ביטחון, חוסר אונים, והלם״
רצוי להפריד בין המקרה הטראומטי לבין התגובה הטראומתית. בעוד מקרים מסוימים יכולים להיות שכיחים התגובה אליהם יכולה להיות טראומתית. וכך סימנים של סטרס שהיו אמורים לחלוף בהסתיים האירוע נשארו צרובים בתוך מערכת העצבים שלנו לעד.
כאשר אנו מודטים אנו משתמשים בתשומת הלב שלנו בצורה ייחודית אשר יכולה לפתוח ולגרות את מערכת העצבים .אנו נעשים יותר רגישים ויכול להיות מאוד זכרונות ותחושות שהיו מאוחסנים עמוק בתוך התאים של גופנו ונפשנו יוצאים החוצה ללא כל התראה או הכנה מוקדמת. מה שנפגוש ברגעים כאלה יכול לאתגר מאוד את מערכת העצבים שלנו, ולכן חשוב להבין את הנחיות מדיטציה אותן אנו מתרגלים.
הנחיות המדיטציה הנכונות עבורך
הנחיות מדיטציה כלליות כוללות התרכזות בנשימה ופיתוח יכולת להישאר עם הדברים כפי שהם בקבלה, רכות והסכמה.
בעוד הנחיות כאלו נכונות ומטיבות לאנשים הנמצאים ברמת סטרס נמוכה-בינונית אינן נכונות לאלו הסובלים מרמת עוררות גבוהה במיוחד (סימנים כמו : לסת נעולה, נשימות מהירות, כיווצי שרירים, עירפול חושי, בילבול רב וכו׳) יש לפתח יכולת להכיר מתי אנחנו כבר לא יכולים להיות עם הדברים כפי שהם ולתת לעצמנו מנוחה – לפתוח עיניים להתבונן סביב, לנשום נשימות עמוקות, לעבור למדיטציה בתנועה או להפסיק לחלוטין את המדיטציה.
עלינו להכיר את טווח הסיבולת האישית שלנו.
מתי הדברים נהיים יותר מדי – וכבר לא כדאי להישאר איתם, מכיוון שאינם מועילים.
במקרה של הצפה חשוב לא להמשיך ולהתמקד על התחושות הלא נעימות, זכרונות וכאבים אלא להפנות את תשומת הלב למקום בטוח יותר שיכול להעניק תחושת ביטחון – כמו מגע הגוף עם הריצפה, משקל הידיים על הרגליים, מראות נעימים כמו
עצים, עציצים, שמיים, תמונה יפה.
מאחר ועוררות יתר של מערכת העצבים מתבטאת בגוף, עלינו לבחור דרכים שמרגיעות את הגוף ומערכת העצבים – יותר מאשר את המחשבות.
התבוננות והתמקדות בכאב שכזה יכול להחריף את המצב במקום לרפא.
ההנחיה הנכונה למדיטציה היא כזו אשר בסיום המדיטציה יש תחושה של ערנות, נוכחות ויציבות .
חשוב להבין שלמדיטציה יש יתרונות רבים, אך עלינו לקחת בחשבון את ההיסטוריה שלנו ואת היכולת להתמודד עם מצבים ריגשיים מורכבים.
אם אתם מתרגלים מדיטציה ונתקלתם בתסמינים שלא עוברים, תסמינים כואבים, מבלבלים או פחד גדול אפילו ממחשבה על לתרגל עוד פעם מדיטציה – רצוי לדבר עם מורה וותיק או מטפל שמודע לעבודה עם פוסט טראומה ומדיטציה גם יחד.
