בשנים האחרונות הפופולריות של תרגולי מדיטציה במערב הולכת וגדלה. נראה כי אפשר למצוא מדיטציה בכל מקום והנגישות לכך עולה : מהמשרדים של גוגל, לבתי הספר היסודיים או סתם ביוטיוב או באפליקציה.

לא עוד מדיטציה היא נחלתם של רוחניים, מוארים ונזירים מתבודדים אלא כעת נגישה היא לכולם ככלי לשיפור היכולת הקוגניטיבית והרגשית של כל אדם  שמחפש שקט, נחת ומשמעות בחייו.
מספר עשורים עברו מהרגע שהמדיטציה הגיעה  למערב מהרי ההימלאיה הישר לתוך מעבדות האוניברסיטה שבארה״ב. כיום ישנם מחקרים רבים המראים את יעילותה של המדיטציה בתחומים שונים – יותר מיקוד, יותר רגיעה, יותר בהירות, איזון ריגשי ועוד.

 המדיטציה מציעה לך להיות במיטבך ואף יותר מזה.
כמו תרופה שמרפאת הכל.  ומי לא יקח הצעה שכזו ?

עם זאת, עקב יכולתה של המדיטציה לחדור עמוק לתוך  מערכת העצבים, המוח והנשמה, בדרך נתקלים גם באורחים שאינם צפויים, וגם לא תמיד קרואים.

מתחים גופניים מוגברים, הצפה רגשית, זכרונות כואבים, קוצר נשימה, בילבול, חוסר התמצאות במרחב ואף דיסוציאציה (מצב בו יש נתק בין הגוף, הרגש והתחושות) .  סימנים גופניים ונפשיים שלא היינו מקשרים לתרגול מדיטציה אך הם יכולים לעלות ולהופיע בזמן התרגול.

איך יכול להיות שדבר נפלא כמו מדיטציה יכול לגרום למצבים כל כך לא נעימים ?

למדיטציה אנו מגיעים עם הגנים שלנו, עם מערכת העצבים הייחודית שלנו ובעיקר עם סיפורי העבר האישי שלנו. עבר  שעדיין חי בתוך תאי גופנו, וצובע את המציאות העכשווית שלנו כל הזמן.

בד״כ אנו מקשרים טראומה ללוחמים שחזרו מהקרב או למישהי\ו שעבר התעללות או תקיפה בעברו. אך טראומה יכולה להיגרם גם מאירועים שכיחים שבד״כ אנו לא לוקחים בחשבון כמו תאונת רכב, תאונת רכיבה, פטירה של קרוב משפחה, ניתוח, להיות נוכחים בשוד, באלימות ואפילו צפייה בחדשות מזעזעות.

״ טראומה יכולה להיגרם מכל אירוע מלחיץ במיוחד המשאיר בנו תחושת חוסר ביטחון, חוסר אונים, והלם״    

רצוי להפריד בין המקרה הטראומטי לבין התגובה הטראומתית. בעוד מקרים מסוימים יכולים להיות שכיחים התגובה אליהם יכולה להיות טראומתית.   וכך סימנים של סטרס שהיו אמורים לחלוף בהסתיים האירוע נשארו צרובים בתוך מערכת העצבים שלנו לעד.

כאשר אנו מודטים אנו משתמשים בתשומת הלב שלנו בצורה ייחודית אשר יכולה לפתוח ולגרות את מערכת העצבים .אנו נעשים יותר רגישים ויכול להיות מאוד  זכרונות ותחושות שהיו מאוחסנים עמוק בתוך התאים של גופנו ונפשנו יוצאים החוצה ללא כל התראה או הכנה מוקדמת. מה שנפגוש ברגעים כאלה יכול לאתגר מאוד את מערכת העצבים שלנו,  ולכן חשוב להבין את הנחיות מדיטציה אותן אנו מתרגלים.

הנחיות המדיטציה הנכונות עבורך

הנחיות מדיטציה כלליות כוללות התרכזות בנשימה ופיתוח יכולת להישאר עם הדברים כפי שהם בקבלה, רכות והסכמה.

בעוד הנחיות כאלו נכונות ומטיבות לאנשים הנמצאים ברמת סטרס נמוכה-בינונית אינן נכונות לאלו הסובלים מרמת עוררות גבוהה במיוחד (סימנים כמו : לסת נעולה, נשימות מהירות, כיווצי שרירים, עירפול חושי, בילבול רב  וכו׳) יש לפתח יכולת להכיר מתי אנחנו כבר לא יכולים להיות עם הדברים כפי שהם ולתת לעצמנו מנוחה – לפתוח עיניים להתבונן סביב, לנשום נשימות עמוקות, לעבור למדיטציה בתנועה או להפסיק לחלוטין את המדיטציה.

עלינו להכיר את טווח הסיבולת האישית שלנו.
מתי הדברים נהיים יותר מדי – וכבר לא כדאי להישאר איתם, מכיוון שאינם מועילים.

במקרה של הצפה חשוב לא להמשיך ולהתמקד על התחושות הלא נעימות, זכרונות וכאבים אלא להפנות את תשומת הלב למקום בטוח יותר שיכול להעניק תחושת ביטחון – כמו מגע הגוף עם הריצפה, משקל הידיים על הרגליים, מראות נעימים כמו
עצים, עציצים, שמיים, תמונה יפה.
מאחר ועוררות יתר של מערכת העצבים מתבטאת בגוף, עלינו לבחור דרכים שמרגיעות את הגוף ומערכת העצבים – יותר מאשר את המחשבות.
התבוננות והתמקדות בכאב שכזה יכול להחריף את המצב במקום לרפא.

ההנחיה הנכונה למדיטציה היא כזו אשר בסיום המדיטציה יש תחושה של ערנות, נוכחות ויציבות .

חשוב להבין שלמדיטציה יש יתרונות רבים, אך עלינו לקחת בחשבון את ההיסטוריה שלנו ואת היכולת להתמודד עם מצבים ריגשיים מורכבים.  

אם אתם מתרגלים מדיטציה ונתקלתם בתסמינים שלא עוברים, תסמינים כואבים, מבלבלים או פחד גדול  אפילו ממחשבה על לתרגל עוד פעם מדיטציה – רצוי לדבר עם מורה וותיק או מטפל שמודע לעבודה עם פוסט טראומה ומדיטציה גם יחד.

"התבונן בכל התופעות כאילו היו הן חלום"
אימרה טיבטית

חלומות אוצרים בתוכם משמעות, אמירה ומסרים עמוקים על חיינו. בין אם על העתיד או על העבר.
יש הרבה דרכים לפרש ולהתבונן בחלומות, אך כולם מתחילים בהקשבה עמוקה וכנה.
מה אם נסתכל על גופינו, תחושותינו, תנועתינו וכאיבנו בדרך זו?
נפתח הקשבה עמוקה בשביל לפענח את המסר, לפתוח את מה שצפון בתוך תאי גופינו.

אז פתאום, כאב גב מטריד יכול להוות שער להבנה עמוקה יותר של מי שאנחנו רוצים להיות ולהפוך. ואילו כאב טורדני בכתף יכול להיות הזמנה מתוחכמת להיפתר מהרגל עתיק יומין שהגיע הזמן להחליף.

הגוף שולח לנו מסרים ללא סוף.
הגוף הוא תת המודע שלנו שמנסה להתגלות בסימנים שלא למדנו לקרוא עדיין. 

"I Am Jack's Raging Bile Duct "- Fight Club, 1999

אפשר למשל , לשנות את נקודת המבט . ובמקום להתבונן ולהסתכל על הכאב או חוסר נוחות מבחוץ להפוך את המטבע ולתת לכאב\תחושה הזאת להתבונן עלינו, לתת לה לבטא את מה שעל ליבה.
אפשר לעשות את זה בכתיבה בגוף ראשון .
כתף כואבת: " דיי כבר אני לא מסוגלת לעמוד בעומס הזה שאתה שם עליי. אתה חייב לתת לי מנוחה. 
ליצור דיאלוג.

"אם רוצים להחליש, לפעמים צריך לחזק. על מנת להפיל דבר מה, יש לרוממו תחילה" – טאו טה צ'ינג 36

דרך נוספת להבין את המסרים הנשלחים מהגוף היא על ידי התבוננת שקטה בכאב, ואף לבקש מהגוף להגדיל ולהעצים את חוסר הנוחות לרגע, על מנת שנוכל לבחון אותו ביתר קלות.
או אז, מתגלה תמונה מעניינת של תנועה קפואה שרוצה לנוע, או רגש שלא מצא לו ביטוי נכון עדיין.
אפשר אז לשאול את הגוף שאלה, כמו שאנחנו שואלים חבר ומחכים לתשובה
"למה זה חשוב לעשות את זה? את התנועה\כאב הזה?"
" מה אתה מנסה להשיג? מה הכוונה שלך?"

התשובה , שתגיע ממעמקי הגוף, תוכל להפתיע גם אותך.

"אם תקשיב – הם ילמדו אותך"
פתגם  אינדיאני

וכך כולנו מסתובבים ביום יום עם גוף שמשדר מסרים סמויים ללא הרף
. מה שנדרש הוא התבוננות לא שיפוטית וסבלנית, על מנת לתת לגוף לגלות את סודותיו.
זה נכון גם לגבי אחרים. כל אחד מסתובב בעולם ושולח מסר תת מודע מהגוף שלו –
"תזהרו ממני" , "אני מסכן", "אני חזק", "אני נדיב", "אני שומר על עצמי"
כל אחד עם סיפור החיים המיוחד שלו אשר לרוב מגלה את עצמו בגוף, בנוקשות השרירים, בנשימה, בתנוחה אופיינית, במחוות קולניות ותנועתיות.

בקשב, נוכל לקבל את המסר המגיע מהגוף, מתת המודע, ולהביא אותו חזרה לשלום.

לפני כשנתיים פגשתי את ד"ר פול לינדן, מורה לאיקידו ומטפל בחסד.
המפגש הראשון שלי עם פול היה בכלל דרך סרטון יוטיוב בו הוא מסביר איך המאבק עם מחלת הפרקינסון שלו מחריף את הסימפטומים, ולמה עדיף לעשות שלום גם עם המחלה הקשה.  הסרטון משך אותי להיפגש עימו וכך מצאתי את עצמי מבקר אותו לעתים תכופות לומד ממנו את מה שלמד בעצמו ב 40 שנה האחרונות.

פול מורה ומתאמן באייקידו, שהיא אומנות לחימה לא אלימה.
משם הוא שאב את העקרונות לשיטת הטיפול הייחודית שלו בטראומה.
טראומה והשכנת שלום הולכים יד ביד.
תגובת הלחץ והמתח נשארים איתנו בתאים של הגוף, בדרך שאנחנו נושמים, איך שאנחנו הולכים ואיך שאנחנו מדברים.
כעס, פחד  וחוסר אונים הן תנועות הקורות בתוך גופנו. הן מכווצת ומקטינות את הוויתנו. ואנחנו יכולים לחוות אותם על בסיס יומי, אם כי בדרגות נמוכות יחסית.
לדעת איך להתמודד עם רגשות יומיימים, להשכין שלום בתוך עצמך, במיוחד בזמן סיכסוך או ריב עם מישהו אחר, היא יכולת נפלאה שכדאי להכיר ולהשתמש בה על בסיס יומי.

ההשלכות שיש לעבודה הזאו רבות, בין אם זה ריפוי עמוק של טראומה אישית או חברתית לבין לחיות את חיינו עם פחות מאבקים עם אחרים ועם עצמנו. אני מוצא את העבודה של פול פשוטה ועם זאת בעלת השפעה חזקה ועצמתית.

לכן תרגמתי את אחד הסיפרון של פול לעברית,
הסיפרון מכיל כמה מהתרגילים הבסיסיים מהעבודה של פול להשכנת שלום גופני.

הספרון ניתן להורדה חינם, וגם להפצה בחינם,
לשאלות נוספות אודות התרגול אפשר לפנות אליי

בהנאה,
אייל