זהו פוסט שני המתאר את סגנון המחשבה הסיני שעליו בנויה הרפואה. כתבתי הקדמה שפותחת את הנושא.
הפילוסופיה הסינית היא כמו שירה – משתמשת בדימויים ובמטאפורות לתיאור העולם וכל מה שכלול בו (תנועת הכוכבים, שינוי העונות , רגשות האדם) מתואר בעזרת מטאפורות ודימויים. שימוש זה יוצר זווית ראייה מאוד מעניינת , שונה ורחבה יותר. השימוש במטאפורות הוא תחום מרתק בפני עצמו וארחיב עליו בעתיד הקרוב.
הסינים מחלקים את העולם למספרים, 1 עד 12.
מאחורי כל מספר יש רעיון. אכתוב היום על החלוקה ל 4.
כפי שהזכרתי בעבר, העולם נמצא בתנועה מתמדת. הסינים הגדילו ראש , ופירטו לנו את אופי התנועה.
כך נוכל להבחין בה בעודה משתנה וסיסמאות שנהיו לשחוקות ("הכול זורם, הכול בתנועה") הופכות לפרקטיות ונותנות לנו הסתכלות בהירה יותר בחיי היום-יום.
ישנן ארבע איכויות תנועה המשתנות אחת לשנייה בהדרגה וממשיכות בתנועה מחזורית אחת גדולה:
כוח עולה ומתפרץ שהופך לכוח בשיא ההתפתחות שהופך לכוח התכנסות שהופך לכוח שימור שהופך בחזרה לכוח עולה ומתפרץ וכך חוזר בתנועה מחזורית . בשביל שבני אדם רגילים כמונו יבינו את כוונתם, הסינים השתמשו במטאפורות:
- הכוח העולה והמתפרץ הוא כמו האביב. מה קורה באביב? השמש זורחת, הנבטים בוקעים ופורצים מהאדמה, אנחנו יוצאים מ"שנת החורף" לטיולים בחוץ וכך גם חיות הבר.
- הכוח בשיא ההתפתחות הוא כמו הקיץ. ומה קורה בקיץ? השמש קופחת בשיא השמיים,החום בשיאו, הפרחים הופכים לפרות בשלים וכולם נמצאים בפעילות.
- הכוח המתכנס הוא כמו הסתיו: ומה קורה בסתיו? בסתיו החום מתחיל להעלם ולהתכנס, הטמפרטורות יורדות, העלים נושרים לכיוון האדמה וגם אנחנו מתחילים להתכנס אל תוך עצמנו.
- כוח השימור הוא כמו החורף: ובחורף מה? זרעי הפרות נטמנים באדמה ואוגרים כוח לזמן האביב, בני האדם מתכנסים בבתיהם ושומרים על קירבה וחום, והחיות נכנסות לשנת החורף הארוכה.
(הנה כי כן, אפשר לראות שאפילו המומינים חיים את חייהם לפי מעגל העונות – קטע וידאו נהדר שנחשפתי אליו בזכות טל בדיחי, חברי ללימודים)
היופי במטאפורות שהן גמישות ורכות כעץ במבוק ויכולות לחבוק בתוכן אוצר של משמעויות.
וכך , נתחיל להסתכל על העולם והאדם דרך המטאפורות האלה:
- 24 שעות– הבוקר בו אנו פורצים מהמיטה (עלק) מדומה לאביב. שיא היום כאשר אנחנו בעבודה ( במקרה הטוב אנחנו בים), הוא כמו הקיץ. שעות הערב בהן אנו מתכנסים לבית עם משפחתנו הן הסתיו, והשינה המתוקה בה אנו אוגרים כוחות ליום המחר היא החורף.
- מעגל חיי האדם – ברחם, העובר בשנת החורף. בלידתו וגדילתו, הוא באביב. בבגרותו ובשיא אונו, הוא בקיץ, ולעת זקנה , הוא בסתיו. המוות הוא החזרה אל החורף. הפעם המעגל לא נמשך
השימוש במטאפורות אינו מוגבל והסינים משתמשים בהן לתיאור תפקודים שונים של האדם: צעקה – היא כמו כוח האביב (פורצת) וכך גם "הכבד", עצבות – היא כמו הכוח של הסתיו (מתכנס), שמחה – היא כמו קיץ (השפע והשיא) ו"הכליות" הן כמו כוח החורף (משמרות). השימוש במטאפורה יוצר הסתכלות מופשטת על האדם ותפקודו, ולכן אין אנו מתייחסים ברפואה הסינית לכבד כאיבר אלא כרעיון מופשט של תנועה אביבית בגוף. (גם רעיון האיברים הסינים ראוי להתייחסות ראויה בעתיד).
הדרך בה אנו מטפלים ומאבחנים מטופלים היא בשימוש באותן מטאפורות בדיוק, כך שאדם עם עצבות כרונית, נאמר עליו שהוא "נתקע בסתיו" , ואילו לאדם המתקשה לקום בבוקר יהיה "חסר אביב".
בכדי להבין את הרעיון יותר לעומק, חפשו בעצמכם במהלך היום-יום את הדימויים הללו. חפשו מתי אתם אביבים, מתי אתם חורפיים ומכונסים , מתי אתם מתקרבים לסתיו והאם אתם מרשים לעצמכם פעם ביום להיות גם חורפיים במצב הרוח שלכם?
רק על ידי הבאה של הפילוסופיה אל תוך היום-יום מתגבשת למשתמש בה אמונה וראייה נכונה ושלמה של הדברים המשתנים תחת השמיים.
———————
יצאתי לחופשת שתיקה , נתראה עוד שבועיים 🙂