חושים עֵרִים במרכז מנהטן

Share on facebook

כבר תקופה ארוכה אני מחכה להשתתף בסדנה של "מודעות חושית" או Sensory Awareness בלועזית.
השבוע הזדמן לי להשתתף בסדנה כזו בניו יורק,

אלו הרשמים מהסדנה ומהשיטה (וגם, כמה תרגילים לנסות בבית)Lying-down-class-900x563

"מודעות חושית" היא אחת מאבני הבניין של תנועת המיינדפולנס והמדיטציה במערב ,

עקרונות השיטה הגיעו לקליפורניה בתחילת שנות ה40 יחד עם שרלוט סילבר, אז אישה צעירה שלמדה ריקוד וחינוך גופני בגרמניה עם מורתה אלזה גינדלר אשר מתחילה להעביר סדנאות במודעות חושית במטרה לעזור לאחרים לגלות את כח החיים שבתוכם.

לאט לאט היא צוברת סביבה מעגלים הולכים וגדלים של מתעניינים המגיעים מתחומי האומנות, התנועה, המדיטציה והמחול.
יש משהו בעבודה שלה שנוגע בכולם.
בפשטות נונשלנטית, מצליחה שרלוט להגיע לעצם ההוויה של האדם, למרכז, לגרעין ממנו אנו צומחים.
כל זה בעזרת משחקי מילים, שעשועים והתנסות עצמית.

בשיעורים של שארלוט אתה לומד מחדש ה ״א׳ ב׳״ של האורגניזם, של מה זה להיות בנאדם.

״האם קיים מצב בו אנחנו לא מתבוננים ולא שופטים, פשוט ערים?״ ש.סילבר

שארלוט הקפידה לומר שאנחנו ״עורכים ניסויים״ במקום ל״התאמן בתרגילים״ (כמו שעושים כושר). ההתנסויות האלה כאילו שואבים אותך אל תוך עולם קסום של הרגע הנוכחי.

לא כעוד מדיטציה מחמירה של ריכוז ואיסוף המחשבות אל הנחיריים, אלה מתוך סקרנות בלתי מפסקת במה שקורה עכשיו. של העולם איתו אנו נמצאים במגע מתמיד, של הגוף, של החושים.
וכך אנו מגלים , שנוכחות מלאה היא להיות עם משהו או מישהו בפתיחות מלאה, בעירנות מלאה, במגע מלא.
אף פעם לא לבד.
תמיד מחוברים למה שסביבנו.

ומה תכלס עשינו שם?
שום דבר מיוחד.
הרמנו אבן
חשנו את מגע הריצפה
נשמנו
נגענו בעיניים
הנחנו ידיים
הרמנו רגל

לאט, בתשומת לב, בחברותיות,
לא עשינו דבר מיוחד
ועם זאת,
גם במנזרים עתיקים ומבודדים ביפן לא מצאתי את רמת השקט, התבוננות וסקרנות כמו שעה אחת במרכז מנהטן בקומה רביעית באחת השדרות העמוסות ביותר במדינת ניו יורק.

רוב התרגילים מתבססים על מתן תשומת לב לאחד מהחושים: מגע, תנועה, ראייה, שמיעה, וכו׳…המחשבות אינן משחקות תפקיד מרכזי, וגם אם הם נמצאות שם, הן הופכות לרעש רקע מיותר.

״משהו בתוכנו יודע… משהו בתוכנו יכול ללמד אותנו… יכול להודיע לנו איך הוא רוצה להיות… וכאשר אנו ערניים לכך  אנחנו קשובים יותר ויותר למה שטבענו האמיתי מבקש מאיתנו. זה מה שמעניין אותי יותר מכל בעבודה שלנו״

שרלוט הצליחה לתת לתלמידים שלה מפתח פנימה, לנקודה העמוקה ביותר, בה אתה לומד ומגלה מי אתה, מי אתה לא, ומה אתה יכול להפוך להיות.
היא הייתה ידועה במשחקי המילים שלה ,
וכמו אמנית זן ידעה לסובב את תפיסת העולם שלך על פיה ,
ולפתוח לתלמיד עולם אחר שעד רגע אחד היה נסתר מעיניו.

״מה הנשימה שלי מבקשת ֿ?
איך עליי לשבת כדי שהנשימה תזרום דרכי בצורה הקלה ביותר?
הנשימה יכולה ללמד אותנו איך לשבת
לא איך שאני מלמדת לשבת
או המאסטר ההוא שלימד אותך
אלא הנשימה שלך תלמד אותך איך לשבת
והיא יכולה גם ללמד אותך לרוץ, לרקוד ולעשות אהבה
כל דבר בעולם
מקור הידע הוא אצלך.

שרלוט נפטרה בגיל 102 והשאירה אחריה מספר לא רב של תלמידים שמעבירים את עקרונות השיטה.

שיטה שהיא לא שיטה ומטרתה היא ליצור חופש מוחלט באינדיבידול מתוך הקשבה ושחרור הרגלים מיותרים. שיטה ששוברת את המוסכמות של עצמה פעם אחר פעם, נותנת דרור למשחק, ליצירתיות ודמיון מתוך הרגע הנוכחי.
שיטה שמלאה באהבת חיים שעד היום בוערת בתלמידים ובכל מי שנגע בה ולו לרגע אחד.

״אנחנו רוצים להיות צודקים כל הזמן
מתביישים להרשות
.לשינויים לקרות.
אולי זה יעלם בהדרגה,
כשנבין שזו הכוונה בלהיות חי.
להיות עירניים למה שמבקש
הרגע הנוכחי ״

https://www.youtube.com/watch?time_continue=50&v=9dVvgWrXJxw
שיעורים באנגלית שבהם אפשר להתנסות …
שיעור על נשימה טיבעית
שיעור בעמידה
שיעור על הכרת תודה
אתר הבית של מודעות חושית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *