את המסע שלי כמטפל התחלתי לפני כעשור, באוניברסיטה העברית, כאשר למדתי רפואה סינית.
הרפואה הסינית פתחה לי את הראש. אפשר להסתכל על החיים ועל עולם הרפואה בדרך אחרת וייחודית.
עם לימודי קליגרפיה, צמחי מרפא ותנועה, הרגשתי שהגעתי הביתה. הרפואה הסינית כוללת בתוכה תחומי עניין רבים שכולם מסתכמים בהנהגת אורך חיים מאוזן, טיבעי והרמוני.

אז גם התחלתי ללמוד טאי צ׳י לראשונה – אומנות התנועה הסינית לאיזון מערכות האיברים והמרידאנים בגוף – וגם היום אני ממשיך להעמיק בתורה הנפלאה הזו.

אחרי שנים של עבודה עם אנשים בקלינקות פרטיות וקהילתיות, הייתי עד לעובדה, שגם אם הטיפולים עובדים בהצלחה, תמיד נשאר עוד משהו לא מאוזן. משהו היה חסר.

הייתה זו הגישה להיפטר ממה שלא נעים שיצרה חוסר איזון במערכת.
אז התחלתי להעמיק בתורת המדיטציה – איך אפשר להתייחס לכאב, לאי מושלמות, לסבל בצורה אחרת שתוכל להביא אותנו לחיים מחוברים, מספקים ומלאים יותר.

התירגול בריטריטים ומנזרים רבים ברחבי העולם העלה פרי במהלך השנים, והחלטתי להתחיל לשתף את מה שמצאתי, עם תלמידים ומטופלים שהיו סקרנים לדעת עוד.
איך התודעה שלנו עובדת, ואיך אפשר לרומם את עצמנו מכל מצב.

כאשר עברתי לארה״ב בשנת 2016, התחלתי ללמוד ברצינות ולעומק שיטות ריפוי שונות של פוסט טראומה. נושא שלא מדובר עליו רבות בישראל, מהסיבה שהוא כל כך טעון ועמוס וברמה מסויימת – עדיין נמצא בהתהוות.
אז התחלתי להבין את החשיבות של תשומת הלב לגוף, לסומה, לתנועה.
איך כל הכאבים מהעבר מתנקזים לשם – ואיך משם הם יוצאים ומשתנים.

המדיטציה, הטאי צ׳י והעבודה עם פוסט טראומה התחברה יפה כאשר החלתי את לימודי בתודעת החושים – Sensory Awareness – תרגילי תנועה פשוטים העוזרים לנו להתחבר ולהעמיק אל תוך חווית החושים, הגוף והתנועה ללא מאמץ מיותר. זאת על מנת לחזור לעצמנו, לטבע האמיתי, האינטלגנטי של האורגניזם שלנו.

אני מאמין כי כל קושי הוא שער בשבילנו להעמיק את החוויה האנושית, של מה זה להיות בן-אדם, על כל קשת גווניו המיוחדים.
להיות בן אנוש זוהי פריבלגיה, וכל רגע יכול להיות משמעותי, רגע של מפגש וחיבור מחדש עם החיים.