דואגים לדאגה – תרגול אישי למדיטציה ביתית

כאשר החיים מפגישים אותנו עם חוסר ודאות או אי ידיעה מה עומד לקרות הלאה, אחת התגובות הנפוצות שאנשים מדווחים זה דאגה. במאמר אסביר בקצרה על החוויה האישית של דאגה ואיך אפשר ״לדאוג״ לה ואפילו לפרום אותה בעזרת תרגילי מדיטציה, תנועה ועבודת חושים המותאמים למצב תודעה כזה. 

״מה יהיה עם…מה יקרה עם…מה נעשה עם…מה אם יקרה זה וזה״ …וכו׳. שאלות שלא תמיד מניבות תשובות. 

מצב שכזה יכול לעורר אצלנו תחושת אי נוחות ודאגה שנעה בין דגדוג קל עד לחרדה אמיתית. 

דאגה היא לא רק עניין תודעתי אלא עניין מערכתי. היא משפיע לנו על מערכת העצבים ומערכת שונות בגוף כמו מערכת העיכול ומערכת החיסון. באנגלית נהוג לומר "Worry Sick" .. דואג עד כדי חולי. 

אם כן רצוי וכדאי לדאוג לדאגה שלנו ולא לתת לה לקחת את קידמת הבמה בחיינו. חיים מעוטי דאגות הם חיים טובים יותר, מחוייכים יותר וזורמים יותר. 

אם נפשט את העניין לרגע, אפשר לחלק את החוויה שלנו ל 3 ערוצים : 

מה שאנחנו רואים
מה שאנחנו שומעים
מה שאנחנו מרגישים 

כאשר דאגה נוכחת יכול להיות שנשמע מבפנים את הקול המודאג שלנו
יכול להיות שנראה בתודעה תמונות מנטאליות מדאיגות – כמו סרט רע שרץ לנו בראש
וסביר להניח שנרגיש בגוף שלנו תחושות לא נעימות. מתחים, כיווצים וכו׳. 

אם נעצור לרגע ונתבונן, באיזה ערוץ הדאגה שלנו מתבטאת יותר מכל?

דאגה היא לפעמים כמו חוט המתפתל סביב עצמו ויוצר קשרים.
יותר מחשבות , יותר תמונות מנטאליות, יותר תחושות לע נעימות שיוצרות עוד מחשבות וכו׳ . 
המטרה שלנו היא לפרום את הקשרים ולשחרר אותנו לחופשי. חופשיים לחשוב בבהירות, לקחת החלטות מושכלות ולהנות יותר ממה שהרגע והחיים מציעים. גם אם העתיד אינו ברור. 

אם נתחיל לתרגל לפני שהדאגה מגיעה, כשהיא תגיע נהיה מוכנים לעבוד איתה 

לשכח מהדאגה לרגע

כאשר אנחנו ״דואגים״ לדאגה, אנחנו יכולים לבחור להתקרב ולהכיר אותה או להתרחק ממנה במודע. 

כאשר אנחנו מתרחקים מן הדאגה, אנחנו מודעים לכך שיש דאגה אך מחליטים לשים אותה ברקע בינתיים.
זה שונה מלהכחיש או להתעלם מן הדאגה. 
זה מתחיל להפריד את הקשרים ומחזק את יכולות התודעה המנטליות כמו ריכוז, קבלה ובהירות. אלו חשובים ע״מ להתמודד עם הדאגה בהמשך. 
בתרגילים האלה אנחנו שמים את תשומת הלב במכוון רחוק מהדאגה – המראות שבחוץ, הצלילים שבחוץ והתחושות שבחוץ – אלו שאינם דאגה. 

התרגיל הזה נקרא ״לראות החוצה״ ומתמקד על היכולת שלנו להתרחק מהדאגה ולהתקרב לראייה. 

התרגיל הזה נקרא ״במגע עם הרגע״ ומתמקד במגע ישיר עם הנשימה שלנו

מוצאים מנוחה

דאגה יוצרת הרבה מתחים בגוף בחלקים שונים (בטן, גב, פנים, חזה). 
ללמוד להרפות את המתחים, להתחבר לחלקים בגוף הנמצאים במנוחה ובנינוחות עוזרים לנו לשחרר מעט את האחיזה של הדאגה עלינו. 

בכל פעם שנבוא במגע עם תחושת מנוחה או רגיעה נשתמש בתווית: לנוח. ע״מ לחזק את יכולת המיקוד שלנו.

התרגיל הזה נקרא ״רק לנוח״ ומתמקד על אספקט הרגיעה והמנוחה. 

לפרום את הדאגה

כשנביא את תשומת הלב שלנו עוד יותר פנימה, נוכל להתחיל לפרום את הדאגה. לפרק אותה לגורמים כדי שלא תפריע לנו יותר.
כאשר אנחנו מחלקים את הדאגה ל3 – איך היא נשמעת, איך היא נראית, איך היא מרגישה בצורה מסודרת אנחנו יכולים להתחיל לפרום את הקשרים. 
במדיטציה הזו נשתמש בתווית על מנת לחדד את יכולת הריכוז שלנו והבהירות. התוויות יהיו ״שומע״ לכל מה שאני שומע.
״רואה״ למה שאני רואה
״מרגיש״ לכל מה שאני מרגיש
ע״י התבוננות נטולת העדפות, אנו מאפשרים לדאגה להשתחרר מעצמה
במהלך המדיטציה אתן הנחיות ברורות איך להשתמש בתווית.

התרגיל הזה נקרא ״לראות, לשמוע, להרגיש״ ומתמקד על הפירוק לגורמים של הדאגה


למצוא מנוחה, להתחבר למה שקורה מסביבנו ולפרק את הדאגה לגורמים הם דרכים מצויינות להתחיל לשחרר דאגה מיותרת מחיינו. בהמשך אשתף דרכים נוספות להתמודדות עם דאגה כמו "להזין את הטוב", "להתחבר לזרימה","להתמודד עם אי-ידיעה" ועוד.

בינתיים אפשר להוריד עוד תרגילים המבוססים על החושים בעמוד הזה.