לצעוד אל תוך הערפל

בתחילת הלימודים נתקלתי, לראשונה, בהרבה מושגים מופשטים אשר היו זרים למחשבתי. מושגים כמו  צ'י, מרדיאנים ,נקודות דיקור, נשמה (shen 神) ודאו הם הבסיס של כל טיפול, ועל המטפל להכיר ולהבין לעומק כל מושג לפני שהוא מתחיל לטפל בעזרתו.
לא מעט במהלך השנתיים האחרונות חשתי תחושות של תסכול וחוסר אונים נוכח חוסר הוודאות המצטרף לעיסוק במושגים מעורפלים שכאלו, בידיעה שאני לא היחיד שמרגיש כך.
עם זאת, תמיד קיימת אפשרות להסתכל על הדברים בצורה אחרת.

היפנים לדוגמא מתייחסים לאותו חוסר-וודאות מעורפל כאל דבר נשגב ויפה, והם מביאים אותו לידי ביטוי באומנויות כמו גם בחייהם.

העם היפני ידוע בחיבתו הרבה לעידון והוא ניחן במודעות ליופי בצורה יוצאת-דופן אשר באה לידי ביטוי בחייהם החומריים והרוחניים כאחד.
היפנים, חדי האבחנה, ירדו וחקרו את מקור היופי וכך גיבשו במהלך השנים תורה אסתטית ייחודית, המכילה קווים מנחים אל עבר מה שנחשב יפה ובעל טעם.
אחד מעקרונות הבסיס נקרא Yūgen:

"Yūgen יכול להיתפס בתודעה אך אין אפשרות להביעו במילים.
אנו מרגישים את איכותו במראה הירח המלא המכוסה קלות בעננים או בשמיעת קולות מהדהדים בערפל. מי שמחפש תשובה ברורה אודותיו לא ימצא אותה. מי שלא מכיר זאת, סביר להניח כי יעדיף להסתכל בשמיים כחולים הנקיים מענן."
de Bary, ed., Sources of Japanese Tradition

Yūgen נמנע מן הדברים הברורים הנראים על פני השטח. הוא נמצא בנסתר ובמעורפל;  לי זה מזכיר את אותה הרגשה מיוחדת המתלווה בהליכה בסמטאות עמוקות ומפותלות בערים לא מוכרות. ההימנעות מלגלות את התמונה השלמה מציתה את הדמיון ופותחת דלתות למרחבים אינסופיים בתודעה. אמנים יפנים מכירים בחשיבות מושגים כאלה , ולכן מביאים אותם לידיי ביטוי ביצירותיהם, על מנת להגיע לרמה אחרת של אומנות.

העוסקים ברפואה הסינית הולכים לא אחת בדרכים לוטות בערפל, בחיפוש אחר אותם דברים בעלי אופי חמקמק ופתלתל כמו "צ'י" ונקודות דיקור.
אך מה נמצא שם בתוך אותו הערפל ? אתן לאחד הספרים המצוטטים בעולם לרמוז על התשובה:

"לדברים יש שמות שונים אך מקור אחד דומה (הדאו);
המקור מכוסה בערפל ובמסתורין,
במעמקי הערפל מוצב שער לנפלאות העולם."
Dao De Jing 1

בתחילת הדרך, ניסיתי לסלק כל אי-וודאות מחיי ומהלימודים, אולם היום אני מוצא בה ערך, ונותן לה את הכבוד הראוי. יש בכך התמסרות לבלתי ידוע, מבלי רצון לפתור ,להסביר ולפרש הכול.

אני שואל את עצמי לא אחת, מה מושך אותי כך אל תוך הרפואה הסינית? אין לי תשובה אחת, אך משהו בערפל הלא-ברור הזה מושך אותי כמגנט אל תוכו. הוא  זה אשר יכול לגרום לתחושת פליאה על הקיום , מעורר את סקרנותי ומושך אותי לצעוד עוד צעד הלאה, פנימה, אל תוך הערפל.

ומה איתכם? למה אתם קוראים את מילותיי מן המסך? מה מסקרן אתכם ולמה?

אסיים במילותיו של אמן אהוב:
[ערפל / שולי רנד]
הסתכלתי לאחור עיי חורבות
משמאלי ומימיני הכול עולה בלהבות
לעיניי נגלה שביל מתפתל
בליבו עשן מכוסה בערפל
[…]
יהיה אשר יהיה לעצמי ממלמל
זה הזמן לפסוע
לתוך הערפל

כי שמה כי שמה כי שמה האלוקים
כי שמה כי שמה האלוקים
כי שמה האלוקים

פוסטים קשורים:
שירת המחט- על חוט השני בין שירת הייקו לדיקור
שצף מחשבות על כוחו של רצון