על תנועה ושינוי – מבוא קצרצר למחשבה הסינית

Share on facebook

הפוסט הזה מוקדש לחבר'ה מאימוני הטאי צ'י:

המחשבה הסינית כולה, וכל נגזרותיה באומנויות השונות – החל מעיצוב הבית ועד לקצה אצבעו של המדקר הסיני (והישראלי במקרה שלי), סוגדת ומתבססת על תנועה לסוגיה השונים.
הרעיון המרכזי  של התנועה הוא תפיסת ההשתנות המתמדת של הטבע והאדם.
כל אחד מאיתנו מניח על עצמו זוג משקפיים דרכם הוא רואה את העולם. אני מזמין אתכם בזמן קריאת המאמרים הבאים ,לתת את המקום לזוג המשקפיים הסיניות- אשר שונות בתכלית מכל זוג שהרכבתם בעבר…

הכול בתנועה. את זה כבר שמענו ולא רק מהסינים. עוד ביוון העתיקה דיבר הרקלייטוס ש"הכול זורם" ו"שאי אפשר לטבול באותו הנהר פעמיים" ובתורת הבודהיזם מדברים על החיים הקבועים כאל אשליה (מאיה). הקבוע היחידי נאמר-  זה השינוי.
לאדם בעת העתיקה (ואנחנו מדברים על בערך לפני 2500 שנה) היו לבטח הרבה שאלות. הוא חי בעולם כאוטי ללא חוקים, ללא שום הבנה לקורה סביבו (לא שונה כל כך מהמצב היום). החכמים הסינים, ניסו לעשות סדר וייצרו במשך השנים תורה פילוסופית שמסבירה את חוקי היקום, אך בד ובד מעניקה לאנושות את אמנות החיים עצמם.
דרך חקירתם את העולם הייתה מעניינת. כל הכלים "המחקריים" שעמדו לרשותם היו חושיהם, מחשבותיהם ומושא ההתבוננות הבלתי נדלה שעמד מולם – הטבע.
החכמים למדו את חוקי השינוי והתנועה בראותם את השלכת בסתיו ואת הפריחה באביב, הם הסתכלו על הנחש משיל את עורו, את מחזור החיים והמוות בעולם, את צמיחתם וקמילתם של פרחים בעונותיהם,על מהלך הכוכבים, על הראשן הופך לצפרדע ועל מהלך חייו של אדם.
הם מצאו בטבע את הסדר באי-סדר. הם ראו את ההשתנות והתנועה הבלתי פוסקת שנמצאת מסביבם והסיקו כי אותו תהליך ההשתנות נמצא גם באדם, בגופו , ברגשותיו ובתחושותיו.

את ההשתנות הגדירו בחוקי בסיס: המשתנה בעולם זה הצ'י. דרך השינוי הינה בחוקי יין ויאנג, ארבע העונות (אביב,קיץ,סתיו,חורף- תנועות בציר הזמן) וחמשת התנועות (עץ, אש, אדמה, מתכת ומים ).

הבנה והפנמה של חוקי השינוי תאפשר לאדם לחיות בהרמוניה עם הטבע , עם החברה והאנשים שסביבו, וכמובן- עם עצמו.

בימים הקרובים אעלה את המשך הכתבה (אני בעומס מבחנים, אתם בטח מבינים אותי)…קפצו לבקר !

0 מחשבות על “על תנועה ושינוי – מבוא קצרצר למחשבה הסינית”

  1. מזכיר לי
    Through change, things find their purpose
    אינני זוכר של מי…
    הבלוג יפה ומעניין. אהבתי את הקטע על השירה. עוצמת האין מילים מזכירה לי את "החכם אומר דברו בשתיקה".

    1. דב-
      תודה על הפירגון 🙂
      אבל מה זה אומר עליי בעצם, שיש לי כל כך הרבה מה להגיד לפעמים..?
      ולעדן, אני מקווה שגם מההמשך תהני…אני בדיוק עושה פינישים אחרונים

  2. פינגבאק: כבד אביבי וכליה חורפית « שירת המחט :: מחשבה סינית ושימושה ברפואה.

להגיב על Eden ביטול התגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *