התפתחות רוחנית? הצחקתם אותי !

הִתְפַּתְּחוּת (מילון אבן שושן) – השתלשלות, התקדמות מדורגת. התפתחות הצמח מן הזרע.
"התפתחות רוחנית", מושג אשר מונח על לשוננו מאז תחילת תקופת הניאייג' ומציין סוג של השתדרגות או פיתוח של יכולות הרוח והנפש. אך כשנסיט את מבטינו אחורה אל עבר האבות הקדמונים של עידן הניו אייג', נגלה לתדהמתנו כי רעיון ההתפתחות הרוחנית מגוחך לחלוטין, ובמקרה הטוב איננו יותר מבדיחה טובה.
Continue reading →

מודעות פרסומת

הסיבה לכך שאני לא כותב בבלוג.

מה שמושך אותי כל כך בלימודי הרפואה הסינית הוא השתלבותה בתוך חיי היום-יום. עד כמה שונה היא מהרפואה המודרנית אשר בוחנת את האדם מנקודת מבט חיצונית, דרך מיקרוסקופים, טבלאות וסדרי עבודה מוכתבים. החשיבה הסינית לא עובדת בצורה כזאת.
במקום לצלם את החיים מבחוץ  היא צוללת לתוך מעמקי החיים, היא חלק מהם.

שמעתי פעם את אריק אינשטיין בראיון : " בכדי באמת להבין את מילות השיר , צריך לרקוד אותו" .
Continue reading →

מסע בנבכי המוח בחיפוש אחר צ'י.

צ'י (QI) מוסבר לרוב כאנרגיה הזורמת במרדיאנים לאורך הגוף . אני לא קונה את זה.

אנו מושפעים ומבינים את עולמנו על פי התרבות בה אנו חיים. הסינים שחיו בתקופה שונה לחלוטין לא התייחסו לאנרגיה כפי שאנו חושבים עלייה (E = mc2). אם כך, למה הם התכוונו?
Continue reading →

איך דיקור עובד? חלק א'- דיקור ללא מחט

אני לא יכול לשים אצבע על נקודת הזמן המדויקת במהלך הלימודים שבה עלתה בי המחשבה המוזרה הזאת. אך אני זוכר שהיא הכתה בי כברק.
דרך מיוחדת נפתחת בפני מי שלומד אומניות מן המזרח (לחימה או ריפוי), מגיע רגע מסוים שבו התלמיד צובר מספיק ידע ומגיע אל נקודת מסה קריטית בה פתאום האסימון נופל. פתאום הגיעה תובנה שהתודעה לא יכלה להכיל עד אותו רגע. ההארה מקומית. אנסה לשחזר איך הגעתי למסקנה הנ"ל.
Continue reading →

עצב זה דבר משמח

הפילוסופיה הטאואיסטית, שמיוצגת בן היתר על ידי חמשת האלמנטים, אינה מחלקת מושגים לטוב או לרע, אלא מציגה את כל ה"דברים" בעולם כנחוצים וחיוניים בכדי לחיות את החיים במלואם. וכך, לדוגמא, רגשות אשר נתפסים כשליליים (כמו עצב או פחד)  מוצגים באור שונה ולכן גם נחווים אחרת. שווה לנסות בבית 🙂
Continue reading →

"המטרה: מקסימום רעש במינימום מאמץ"

אני לא בחור נוסטלגי במיוחד, אך יש תקופות בחיי שכאשר אני נזכר בהם, עולה חיוך על פניי. כמו למשל התקופה בה הייתי פאנקיסט. הס מלהזכיר את עלילותיי מאותה תקופה, מלבד פרט אחד שקשור לעניינו. באותה תקופה חבריי ניגנו בלהקת פאנק בשם "הסינדרום הירושלמי" , לאותה להקה צעירה היה סלוגן קליט ביותר שהתנוסס על בגדיהם (ראה כותרת) , רק כיום אני מבין שזרעי הפילוסופיה הסינית נזרעו עוד אז, כיוון שמשפט זה נוגע באחד ממושגי היסוד במחשבה הסינית: אי-עשייה\אי-מאמץ. ( 無為 WU WEI). תמיד חשדתי שלגיא (הוגה הסלוגן הגאוני) יש שורשים סינים!

הפרטים טושטשו למניעת מבוכה

Continue reading →