גילוי עצמי בעזרת קואן

קואנים , נו, אתם מכירים את זה. מה צליל מחיאת כף היד ?
מעין שאלה קצת מבלבלת קצת הזויה שמוטחת על ידי המאסטר-זן ארוך הזקן על תלמידו המבולבל.

לקואן מטרה יחודית והיא לפתוח ולהרחיב את התודעה על מנת להגיע יום אחד להארה.
יש קואנים מורכבים עמוקים ומופשטים במיוחד, כמו ״מי אני?״ או ״מה אני?״ שאלות שאם תתחיל לשאול את עצמך יום אחד, מי יודע לאן תגיע.
ויש קואנים פשוטים יותר, אך אפקטיביים לא פחות ביכולת שלהם לפתח אצל המתרגל סקרנות, פתיחות וגילוי עצמי.
קואנים הם שאלות מפתח שאתה מסתובב איתם ברחוב, במטבח ובשירותים.
אתה חי איתם בקשב ובסבלנות, כמו צלם בחדר החושך המחכה לתמונה שתופיע.
כך מחכים לתשובה הבאה.

PaiMeiPromo

זן מאסטר פיי מאי 

יש קואנים לעבודה עם הגוף:
״מה ההבדל בין צד ימין לצד שמאל שלך?״
״כמה חלל אתה תופס בחדר?״
״אתה יכול להרחיב את זה איכשהו?״
״איזו יד יותר ארוכה, ימין או שמאל?״
״איזו יד יותר כבדה?״
״איך כפות הרגליים נוגעות ברצפה? איפה יש יותר משקל?״
״איפה המרכז של הגוף שלי כרגע?״
״איך אני יודע שאני נושם עכשיו?״

יש גם קואנים שנותנים לנו משמעות ועומק
״איזה מסר אני שולח לעולם היום?״
״מה יש לי לתת לעולם?״
״על מה אני מודה בחיי?״
״למה אני מוכן להגיד ׳כן׳ בחיי?
״למה אני אומר ׳לא׳ בחיי?״
״מה חשוב לי באמת?״

האם גילת משהו חדש ?

אנחנו בסוף או בהתחלה?

מודעות פרסומת

חושים עֵרִים במרכז מנהטן

כבר תקופה ארוכה אני מחכה להשתתף בסדנה של "מודעות חושית" או Sensory Awareness בלועזית.
השבוע הזדמן לי להשתתף בסדנה כזו בניו יורק,

אלו הרשמים מהסדנה ומהשיטה (וגם, כמה תרגילים לנסות בבית)Lying-down-class-900x563

"מודעות חושית" היא אחת מאבני הבניין של תנועת המיינדפולנס והמדיטציה במערב ,

עקרונות השיטה הגיעו לקליפורניה בתחילת שנות ה40 יחד עם שרלוט סילבר, אז אישה צעירה שלמדה ריקוד וחינוך גופני בגרמניה עם מורתה אלזה גינדלר אשר מתחילה להעביר סדנאות במודעות חושית במטרה לעזור לאחרים לגלות את כח החיים שבתוכם.

לאט לאט היא צוברת סביבה מעגלים הולכים וגדלים של מתעניינים המגיעים מתחומי האומנות, התנועה, המדיטציה והמחול.
יש משהו בעבודה שלה שנוגע בכולם.
בפשטות נונשלנטית, מצליחה שרלוט להגיע לעצם ההוויה של האדם, למרכז, לגרעין ממנו אנו צומחים.
כל זה בעזרת משחקי מילים, שעשועים והתנסות עצמית.

בשיעורים של שארלוט אתה לומד מחדש ה ״א׳ ב׳״ של האורגניזם, של מה זה להיות בנאדם.

״האם קיים מצב בו אנחנו לא מתבוננים ולא שופטים, פשוט ערים?״ ש.סילבר

שארלוט הקפידה לומר שאנחנו ״עורכים ניסויים״ במקום ל״התאמן בתרגילים״ (כמו שעושים כושר). ההתנסויות האלה כאילו שואבים אותך אל תוך עולם קסום של הרגע הנוכחי.

לא כעוד מדיטציה מחמירה של ריכוז ואיסוף המחשבות אל הנחיריים, אלה מתוך סקרנות בלתי מפסקת במה שקורה עכשיו. של העולם איתו אנו נמצאים במגע מתמיד, של הגוף, של החושים.
וכך אנו מגלים , שנוכחות מלאה היא להיות עם משהו או מישהו בפתיחות מלאה, בעירנות מלאה, במגע מלא.
אף פעם לא לבד.
תמיד מחוברים למה שסביבנו.

ומה תכלס עשינו שם?
שום דבר מיוחד.
הרמנו אבן
חשנו את מגע הריצפה
נשמנו
נגענו בעיניים
הנחנו ידיים
הרמנו רגל

לאט, בתשומת לב, בחברותיות,
לא עשינו דבר מיוחד
ועם זאת,
גם במנזרים עתיקים ומבודדים ביפן לא מצאתי את רמת השקט, התבוננות וסקרנות כמו שעה אחת במרכז מנהטן בקומה רביעית באחת השדרות העמוסות ביותר במדינת ניו יורק.

רוב התרגילים מתבססים על מתן תשומת לב לאחד מהחושים: מגע, תנועה, ראייה, שמיעה, וכו׳…המחשבות אינן משחקות תפקיד מרכזי, וגם אם הם נמצאות שם, הן הופכות לרעש רקע מיותר.

״משהו בתוכנו יודע… משהו בתוכנו יכול ללמד אותנו… יכול להודיע לנו איך הוא רוצה להיות… וכאשר אנו ערניים לכך  אנחנו קשובים יותר ויותר למה שטבענו האמיתי מבקש מאיתנו. זה מה שמעניין אותי יותר מכל בעבודה שלנו״

שרלוט הצליחה לתת לתלמידים שלה מפתח פנימה, לנקודה העמוקה ביותר, בה אתה לומד ומגלה מי אתה, מי אתה לא, ומה אתה יכול להפוך להיות.
היא הייתה ידועה במשחקי המילים שלה ,
וכמו אמנית זן ידעה לסובב את תפיסת העולם שלך על פיה ,
ולפתוח לתלמיד עולם אחר שעד רגע אחד היה נסתר מעיניו.

״מה הנשימה שלי מבקשת ֿ?
איך עליי לשבת כדי שהנשימה תזרום דרכי בצורה הקלה ביותר?
הנשימה יכולה ללמד אותנו איך לשבת
לא איך שאני מלמדת לשבת
או המאסטר ההוא שלימד אותך
אלא הנשימה שלך תלמד אותך איך לשבת
והיא יכולה גם ללמד אותך לרוץ, לרקוד ולעשות אהבה
כל דבר בעולם
מקור הידע הוא אצלך.

שרלוט נפטרה בגיל 102 והשאירה אחריה מספר לא רב של תלמידים שמעבירים את עקרונות השיטה.

שיטה שהיא לא שיטה ומטרתה היא ליצור חופש מוחלט באינדיבידול מתוך הקשבה ושחרור הרגלים מיותרים. שיטה ששוברת את המוסכמות של עצמה פעם אחר פעם, נותנת דרור למשחק, ליצירתיות ודמיון מתוך הרגע הנוכחי.
שיטה שמלאה באהבת חיים שעד היום בוערת בתלמידים ובכל מי שנגע בה ולו לרגע אחד.

״אנחנו רוצים להיות צודקים כל הזמן
מתביישים להרשות
.לשינויים לקרות.
אולי זה יעלם בהדרגה,
כשנבין שזו הכוונה בלהיות חי.
להיות עירניים למה שמבקש
הרגע הנוכחי ״

שיעורים באנגלית שבהם אפשר להתנסות …
שיעור על נשימה טיבעית
שיעור בעמידה
שיעור על הכרת תודה
אתר הבית של מודעות חושית

השפה העברית בשירות הלב

באומץ לב,
מוקדש לאחי עידו

השפה העברית מלאה ביטויים וצירופים מעניינים המשלבים בתוכם איברי גוף שונים 
מה אם ניקח את הביטויים האלו, ובמקום רק לחשוב עליהם בצורה מילולית ולהשתמש פה ושם על מנת לפלפל את השיחה, נשתמש בהם גם בצורה גופנית.


מבלי לשים לב , אנו משתמשים בגוף שלנו, במחוות היד, בהבעות הפנים, במנח הגוף, בצורת הנשימה על מנת להביע את העולם הפנימי הסובייקטיבי שלנו. במבט קרוב יותר אפשר לשים לב שהמחוות האלה נראות לעין והן אובייקטיביות לכל דבר – כולם יכולים לראות אותם ולהסכים עליהם.
זוהי שפת הגוף שלנו.  השפה בה הגוף מדבר.
ברמה מסוימת, שפת הגוף שלנו ניתנת לשינוי ולנו יש את אפשרות הבחירה.

הדרך לעשות את זה היא להכיר את מה שאנחנו עושים ולבחור דרך אחרת.

רוחב לב

דמיינו אדם שהתנהגותו מתאימה לביטוי הזה
מהי הבעת הפנים שלו?
מה הוא עושה עם הידיים?
איך מרגיש בית החזה שלו ? (פתוח / סגור / רך / קשה /צר / רחב )
איך הנשימה שלו?

מה הוא חושב על עצמו?
מה הוא רוצה לעשות?

עכשיו שדמיינתם את שפת הגוף של אותו אדם
תוכלו להמחיש אותו בעצמכם ?
איך זה מרגיש?

האם אפשר ללכת עם ההרגשה הפנימית הזו לאורך כל היום ?

לב פתוח, לב של אבן, לב כבד, לב קל, לבבי

Untitled.png

מילון אבן שושן – לא פחות מ 100 ביטויים על לב


כל כך הרבה ביטויים לשחק ולהבין לעומק,  כל ביטוי טומן בחובו תפיסות עולם שונות, מנחי גוף שונים ותחושות שונות. אני מזמין אתכם לבחור ביטויים מהרשימה ולהתנסות איתם בעזרת השאלות מלמעלה.
על מנת להגדיל את טווח התנועה והנשמה נסו לשחק גם עם הפכים של ביטויים ותנועות.

 

לב שבור – לב שלם
לב אבן –   רך לבב
בלב כבד – בלב קל
לב פתוח – לב סגור
ליבו טוב עליו – ליבו רע
לקחת ללב
גלוי לב
נגע אלוהים בליבו

איזה לב תבחר היום  ?
עם איזה לב תסתובב בעולם?

 

חלומות הגוף

"התבונן בכל התופעות כאילו היו הן חלום"
אימרה טיבטית

חלומות אוצרים בתוכם משמעות, אמירה ומסרים עמוקים על חיינו. בין אם על העתיד או על העבר.
יש הרבה דרכים לפרש ולהתבונן בחלומות, אך כולם מתחילים בהקשבה עמוקה וכנה.
מה אם נסתכל על גופינו, תחושותינו, תנועתינו וכאיבנו בדרך זו?
נפתח הקשבה עמוקה בשביל לפענח את המסר, לפתוח את מה שצפון בתוך תאי גופינו.

אז פתאום, כאב גב מטריד יכול להוות שער להבנה עמוקה יותר של מי שאנחנו רוצים להיות ולהפוך. ואילו כאב טורדני בכתף יכול להיות הזמנה מתוחכמת להיפתר מהרגל עתיק יומין שהגיע הזמן להחליף.

הגוף שולח לנו מסרים ללא סוף.
הגוף הוא תת המודע שלנו שמנסה להתגלות בסימנים שלא למדנו לקרוא עדיין. 

pexels-photo-1209843

"I Am Jack's Raging Bile Duct "- Fight Club, 1999

אפשר למשל , לשנות את נקודת המבט . ובמקום להתבונן ולהסתכל על הכאב או חוסר נוחות מבחוץ להפוך את המטבע ולתת לכאב\תחושה הזאת להתבונן עלינו, לתת לה לבטא את מה שעל ליבה.
אפשר לעשות את זה בכתיבה בגוף ראשון .
כתף כואבת: " דיי כבר אני לא מסוגלת לעמוד בעומס הזה שאתה שם עליי. אתה חייב לתת לי מנוחה. 
ליצור דיאלוג.

"אם רוצים להחליש, לפעמים צריך לחזק. על מנת להפיל דבר מה, יש לרוממו תחילה" – טאו טה צ'ינג 36

דרך נוספת להבין את המסרים הנשלחים מהגוף היא על ידי התבוננת שקטה בכאב, ואף לבקש מהגוף להגדיל ולהעצים את חוסר הנוחות לרגע, על מנת שנוכל לבחון אותו ביתר קלות.
או אז, מתגלה תמונה מעניינת של תנועה קפואה שרוצה לנוע, או רגש שלא מצא לו ביטוי נכון עדיין.
אפשר אז לשאול את הגוף שאלה, כמו שאנחנו שואלים חבר ומחכים לתשובה
"למה זה חשוב לעשות את זה? את התנועה\כאב הזה?"
" מה אתה מנסה להשיג? מה הכוונה שלך?"

התשובה , שתגיע ממעמקי הגוף, תוכל להפתיע גם אותך.

"אם תקשיב – הם ילמדו אותך"
פתגם  אינדיאני

chief

וכך כולנו מסתובבים ביום יום עם גוף שמשדר מסרים סמויים ללא הרף
. מה שנדרש הוא התבוננות לא שיפוטית וסבלנית, על מנת לתת לגוף לגלות את סודותיו.
זה נכון גם לגבי אחרים. כל אחד מסתובב בעולם ושולח מסר תת מודע מהגוף שלו –
"תזהרו ממני" , "אני מסכן", "אני חזק", "אני נדיב", "אני שומר על עצמי"
כל אחד עם סיפור החיים המיוחד שלו אשר לרוב מגלה את עצמו בגוף, בנוקשות השרירים, בנשימה, בתנוחה אופיינית, במחוות קולניות ותנועתיות.

בקשב, נוכל לקבל את המסר המגיע מהגוף, מתת המודע, ולהביא אותו חזרה לשלום.

להשכין שלום דרך הגוף

לפני כשנתיים פגשתי את ד"ר פול לינדן, מורה לאיקידו ומטפל בחסד.
המפגש הראשון שלי עם פול היה בכלל דרך סרטון יוטיוב בו הוא מסביר איך המאבק עם מחלת הפרקינסון שלו מחריף את הסימפטומים, ולמה עדיף לעשות שלום גם עם המחלה הקשה.  הסרטון משך אותי להיפגש עימו וכך מצאתי את עצמי מבקר אותו לעתים תכופות לומד ממנו את מה שלמד בעצמו ב 40 שנה האחרונות.

פול מורה ומתאמן באייקידו, שהיא אומנות לחימה לא אלימה.
משם הוא שאב את העקרונות לשיטת הטיפול הייחודית שלו בטראומה.
טראומה והשכנת שלום הולכים יד ביד.
תגובת הלחץ והמתח נשארים איתנו בתאים של הגוף, בדרך שאנחנו נושמים, איך שאנחנו הולכים ואיך שאנחנו מדברים.
כעס, פחד  וחוסר אונים הן תנועות הקורות בתוך גופנו. הן מכווצת ומקטינות את הוויתנו. ואנחנו יכולים לחוות אותם על בסיס יומי, אם כי בדרגות נמוכות יחסית.
לדעת איך להתמודד עם רגשות יומיימים, להשכין שלום בתוך עצמך, במיוחד בזמן סיכסוך או ריב עם מישהו אחר, היא יכולת נפלאה שכדאי להכיר ולהשתמש בה על בסיס יומי.

ההשלכות שיש לעבודה הזאו רבות, בין אם זה ריפוי עמוק של טראומה אישית או חברתית לבין לחיות את חיינו עם פחות מאבקים עם אחרים ועם עצמנו. אני מוצא את העבודה של פול פשוטה ועם זאת בעלת השפעה חזקה ועצמתית.

לכן תרגמתי את אחד הסיפרון של פול לעברית,
הסיפרון מכיל כמה מהתרגילים הבסיסיים מהעבודה של פול להשכנת שלום גופני.

הספרון ניתן להורדה חינם, וגם להפצה בחינם,
לשאלות נוספות אודות התרגול אפשר לפנות אליי

בהנאה,
אייל

להשכין שלוםדרך הגוף (4)