המקצוע היחיד שימליץ לכם לשכוח את כל מה שלמדתם.

רשמית אני נמצא כרגע אחרי תקופת המבחנים, שעברו בשלום יחסי.
במהלך שנת הלימודים מועמס עלינו הסטודנטים כמויות אדירות של חומר. חלקו צריך לעבד ולהבין, אבל את רובו הגדול צריך פשוט לשנן בעל פה. עוד פעם ועוד פעם. שמות סינים, תפקודים של צמחי מרפא, מסלולים על הגוף ומאות נקודות דיקור. זהו תהליך למידה לא קל ומחייב. החומר חייב להתקבע בראש.
אלא מה? על פי הדאואיסטים*, הדרך הטובה ביותר להבין את החומר שלמדתי בשנה האחרונה- היא לשכוח אותו. הגיוני? לא? ברוכים הבאים לעולם הרפואה הסינית!

"העוסק בלימודים , מוסיף מדי יום
העוסק בדרך, גורע מדי יום"
ספר הדרך (הדאו) והסגולה – לאו טצה (תרגומו של דן דאור ויואב אריאל)

הרפואה הסינית מועברת אלינו דרך הכתבים העתיקים , אשר נכתבו מן הסתם בשפה הסינית שהיא שפה מטאפורית במקורה. משמעות הדברים עוברת דרך סימניות, אשר מתארות רעיון מסוים. כך לדוגמא, המילה "אהבה" מורכבת מציור של אימא+בן , ואילו המילה "סבלנות" מורכבת מציור של סכין קטנה הדוקרת את הלב . וכך מועברת הרפואה הסינית כולה.
באותם כתבים, יש תיאור מורכב של האדם על כל נגזרותיו: איברים פנימיים, רגשות , מחשבות, מחלות וכו'.
הסתכלות על המציאות דרך מטאפורות מעניקה לאדם יכולת התבוננות על דברים "מרחוק" ובצורה רחבה יותר. כך למשל, ה"כבד" מתפקד כ"גנרל בעל עוצמה", העיניים הם "חלון הנפש", והלב הוא "הקיסר השולט על הממלכה" .

וכאן מתגלה הפרדקוס, המילים שבעזרתן מעבירים משמעות הן גם המחסום להבנה של אותה משמעות.
את החוויה האנושית קשה לבטא במילים. לרוב, המילים מערפלות את אותה חוויה , מפוררות וממיתות אותה. כאשר אני מדבר על מושג מופשט כמו "אהבה" אני מאבד את המגע הישיר והחוויה האישית.
אין זה פוסל את כוחם של המילים להעביר רעיונות מופשטים שכאלה, אך לרוב, הם יפספסו את הדבר האמיתי.
הסינים לא המציאו כלום, הם פשוט נתנו שמות לדברים שכולנו מכירים וחווים.
מושג בסיס ברפואה הסינית הוא "צ'י" . הצ'י הוא הכול והכול הוא צ'י.
צ'י זה דבר פשוט. פשוט כל כך, שכל מילה שאוסיף תעשה לו רע ותוריד מכוחו.
כאשר יש קטע מפחיד בסרט, הצ'י יורד למטה. כשחבר שלנו נראה חיוור בפניו, אנחנו שמים לב לצ'י שלו, ושואלים אותו "הכל בסדר?". כשאנחנו נכנסים לחדר דחוס, לח וחם אנחנו מרגישים שהצ'י תקוע לנו בגרון ורוצים לצאת החוצה להתאוורר.
את הצ'י אנחנו חווים , ולא מוסיפים מילה.
איך שאני רואה את זה, בחצי הראשון של לימודיי התעסקתי בלהעמיס מילים והסברים אודות האדם- בבריאות ובחולי. עכשיו כשאני עמוס לעייפה בידיעה ובמילים, אני רוצה לשכוח מהן ולמלא אותם בחוויות ובמשמעויות.
השבוע נרשמתי לקורס ויפאסנה. מי שלא מכיר , זהו קורס מדיטציה הנמשך שבוע ומתקיים בשתיקה מלאה. אני הולך לקורס לא בשביל לצאת "מואר" או "מלא בתובנות", אלא בשביל לחזור לחוויה הפשוטה של הדברים הנמצאים מאחורי המילים, וכך להמשיך את החצי השני של לימודיי. הפעם לא בכיתה אלא במציאות ובחיים עצמם.

אסיים בסיפור קצר ואהוב:

"המלכודת קיימת עבור הארנבת, משתפסת את הארנבת, אתה יכול לשכוח את המלכודת.
מילים קיימות עבור המשמעות, משתפסת את המשמעות, אתה יכול לשכוח את המילים.
מי יתנני אדם ששכח את המילים כדי שאוכל להחליף איתו מילה!"
צ'ואנג טסה (קולות האדמה- יואל הופמן)

————–
*אחת מאסכולות הפילוסופיה עליה מושתת הרפואה הסינית, ורעיונותיה מוצגות בקלאסיקה "ספר הדרך והסגולה" של החכם לאו-טסה.
מאמרים קשורים:
שצף מחשבות על כוחו של רצון

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s